דבריו של יגאל צחור, בשם ראשי המועצות בעוטף עזה. מתוך הספר "חיים בצל העימות" 2019.
נבחרנו להיות מובילי דרך לקהילות נפלאות; קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים. ציונים וחלוצים שהגיעו ליישב את הנגב המערבי מכל כנפי תבל. עולים חדשים מצפון אפריקה, שמרביתם הגיעו במחצית שנות ה-50, בוגרי תנועות הנוער מדרום אמריקה, מארצות המערב והמזרח וממדינות אנגלו-סקסיות. וכמובן, ילידי הארץ שהתחנכו בתנועות הנוער הציוניות והחליטו להגשים את חלוציותם במרחב הזה.
ההתיישבות בנגב המערבי החלה כבר בראשית שנות ה-40 ברוחמה ובניר עם, והתעצמה במוצאי יום הכיפורים ב-1946, עם עלייתן לקרקע של 11 הנקודות, אותם מאחזים שקבעו את גורל הנגב להיות חלק ממדינת ישראל. מאות הצעירים, שטרם מלאו להם 20, שעלו להתיישבות בחשאי, על אף ההתנגדות של האימפריה הבריטית ששלטה בארץ, שינו את ההיסטוריה של מדינת ישראל. רק מעטים מהם חיים אתנו היום. הם וחבריהם שהלכו לעולמם הם תפארתה של הציונות המתחדשת.
אנחנו, ראשי המועצות האזוריות במרחב הזה, בני גילם של בניהם ובנותיהם, עלֵינו מוטלת האחריות לחזק את ידם של בני שלושת הדורות (בשנים האלה מצטרף הדור הרביעי), שבחרו להקים כאן את ביתם. הראשונים עוד חרשו את התלמים בעזרת פרדות, התפללו לגשם הראשון כדי שהחיטה תנבט. הם חיו במבנים ארעיים שהוצפו בגשם השוטף ולהטו בחום הנגבי, אך מעולם לא הרימו ידיים.
ראשוני המתיישבים חוו על בשרם את מלחמת העצמאות העקובה מדם. הם הדפו בשארית כוחותיהם את הצבא המצרי שזמם לכבוש את יישוביהם בדרך לתל אביב. סיפור גבורתם עלה על נס. נחביר, נירים, יד מרדכי, נגבה וניצנים היו בלב המתקפה המצרית, חבריהם איבדו את טובי הלוחמים, ואלה ששרדו את הקרבות הקימו יישובים לתפארת. הם מופת ליישובים שהוקמו מיד בתום המלחמה.
חברי קיבוץ יד מרדכי, שמקימיו היו לוחמים בפרטיזנים, מימשו במעשיהם את החזון הציוני משואה לתקומה. הם, יחד עם מקימי 11 הנקודות, היו המסד הרעיוני והמעשי להקמת ההתיישבות היהודית בין כרם שלום ועד ניצנים, בין נחל עוז ויישובי שוקדה, בין ארז, ברור חיל וחלץ, יישובי חבל שלום וצחר.
לכל אחד מהיישובים יש סיפור שמייחד אותו. המושבים, שהוקמו על ידי עולי צפון אפריקה, הקיבוצים והמושבים שהעתיקו מושבם מסיני ומפתחת רפיח אל הנגב המערבי.
כל היישובים סמוכי הגדר של עזה ידעו בשבעת העשורים לקיומם התנכלויות בלתי פוסקות של מסתננים מעזה, וחוו את המלחמות נגד מצרים בסמוך לחצרם. צעירים רבים הובאו לקבורה כתוצאה מפעולות איבה לאורך השנים. החקלאים, שהתעקשו לעבד את אדמתם עד קו הגבול, שילמו בחייהם, כשעלו על מטעני חבלה, או נורו בידי מחבלים. אך הם מעולם לא ויתרו על זכותם להפריח את שדותיהם.
בשני העשורים האחרונים נחתו על היישובים אלפי קסאמים ופצמ"רים. הצבע האדום הפך להיות חלק ממהות החיים באזור. הכלניות האדומות שממלאות את שדותינו מדי שנה ומרחיבות את לבנו ונפשנו, מתערבבות עם הכּריזה החוזרת ונשנית של אזעקת צבע אדום.
זאת מציאות חיים מטלטלת. ואולם, העוצמה האנושית, תחושת השליחות והרצון להיאחז באזור בכל תנאי יוצרים קהילות רבות עוצמה וחוסן.
התפקיד שלנו הוא העניק לכל אחד מהתושבים, מהוותיקים ועד לילדים הרכים, את תחושת השייכות, לצד הענקת כל האמצעים הדרושים לקיום קהילה תוססת, מתפתחת ומשגשגת. אנחנו, יחד עם מערכת הביטחון, דואגים למתן הגנה בבית הפרטי, בחצר ובמוסדות הציבוריים.
אנחנו מודעים לטלטלה שעוברת על כולם בשעה שנורים טילים באזור, ולמשמעות של חיים במציאות של חוסר ודאות. זאת מציאות שאינה מבחינה בין ראש רשות ואחרון התושבים; אלה החיים עצמם של כל אחד ואחת מאתנו. היכולת שלנו לתת מענה בכל מצב נבחנת בשיתוף הפעולה של כולנו להגיע לכל בית עם מסר אחיד ועם שקיפות מלאה.
נבחרנו כדי לשרת את התושבים החיים בקרבנו. זו מחויבות מיוחדת במרחב שאין דומה לו בארצנו. מאות המשפחות שמצטרפות אלינו מדי שנה הן ההוכחה שאכן יש אמון ביכולת שלנו לייצר קהילות רבות עוצמה, שערבות זו לזו. קהילות שיש בהן חינוך למופת, תרבות מגוונת וחיי שיתוף ברמות שונות. זו גאווה גדולה לשרת אוכלוסייה נפלאה ומיוחדת זו.
אנחנו אסירי תודה למחבר הספר, יגאל צחור, שעשה מסע מרתק ביישובים השונים בתחום המועצות שלנו, בקיבוצים, במושבים, ביישובים הקהילתיים ובשדרות. הבחירה לראיין משפחות רב-דוריות חושפת את הפנים המיוחדים והמשתנים של עוטף עזה. צחור פגש את הוותיקים שחוו על בשרם את כל מלחמות ישראל. אלה שהקימו את הרפתות, הלולים, המטעים, חרשו את התלם הראשון, ובהמשך חייהם הקימו מפעלים לתפארת.
בניהם, שהרחיבו את השכלתם, הביאו עמם את הטכנולוגיות החדישות ביותר לתחומי החקלאות והתעשייה, והקימו מערכות כלכליות למופת, לצד בניית קהילה מחויבת ומתעצמת. מקִרבם יצאו לוחמים ומפקדים מהוללים, אנשי היי-טק מובילים, אנשי מחקר ומורי הלכה. כולם צעירים רבי עוצמה והשראה, וכולם יוצרים מציאות שעולה על החזון.
כל אלה ניכרים בשורות המרתקות של הספר, שבבסיסו סיפורם של אנשים, חלוצים וציונים שבאו להפריח את השממה והקימו כאן גן פורח ולב פועם.